אף אחד לא נברא עם תווית של "עני" על המצח. אף אחד לא נברא נזקק. אפשר לראות כיצד משבר כלכלי או בריאותי, כמו משבר הקורונה, דוחף אפילו משפחות ממעמד הביניים לזרועות העוני והנזקקות. אבל כחברה, אפשר לעזור זה לזה. אפשר לגלות ערבות הדדית, ולא בגלל מצווה דתית כזאת או אחרת אלא פשוט כי כולנו בני אדם. לכולנו מגיע ליהנות מאוכל טרי ובריא, מבגד ללבוש.
מציאות החיים מביאה לכך שנסיבות קשות, מזל רע, פיטורין, יכולים להפוך כל אחד לנזקק. מי שבורך במזל טוב, מי שנהנה מחוסן כלכלי וממשכורת קבוע יוכל להודות על המזל הטוב ועל הברכה ששורה עליו באמצעות סיוע למי שפחות שפר עליו מזלו. סיוע לנזקקים הופך את כל החברה למלוכדת יותר וטובה יותר.
עשייה חברתית יכולה לסייע מאוד לנזקקים. אבל לא כל אחד יכול להקדיש כמה שעות ביום או אפילו כמה שעות בשבוע, על מנת להתנדב בארגון חברתי כזה או אחר. בוודאי שלא כל אחד יכול לנהל ארגון חברתי, שמחלק מזון, בגדים חמים או ציוד חשמלי כגון תנור לחורף. אבל להגיש סיוע לנזקק או לנצרכת, את זה כל אחד עם קצת רצון יוכל לעשות. אפשר לפתוח את הלב ואת הארנק ולתת, איש איש לפי יכולתו. פשוט צריך למצוא את הארגון שמסייע ונותן.
סיוע לנזקקים – רק טוב יוצא מזה.
- זוהי מצווה להעניק ליתומים או למשפחות עניות, סל מזון כתרופה לחרפת רעב.
- זוהי מצווה למסור בגדים שהתיישנו אבל עדיין טובים, לאנשים שידם איננה משגת.
- זוהי מצווה לתרום משחקים וצעצועים עבור ילדים שמשפחתם איננה יכולה לרכוש עבורם משחקים.
- זוהי מצווה לתרום מזון לבתים חמים או לבתי תמחוי, שמגישים ארוחה חמה לקשישים, לחולים חדשים, ניצולי שואה או ילדים רעבים.